תוכן עניינים
** כל המספרים והתובנות שמופיעים כאן נאמרו בשיחה עצמה, והם משקפים את הניסיון המקצועי של מי שאמר אותם במועד ההקלטה. השוק זז, הריבית זזה, והמחירים זזים איתם. תתייחסו לזה כאל נקודת מבט של אנשי מקצוע שחיים את התחום, לא כאל נתונים רשמיים שאפשר לבנות עליהם החלטה בלי לבדוק אותם מול המצב באותו רגע.
תקציר
מה קורה כשהשמאי מעריך את הדירה בפחות ממה שכתוב בחוזה? בקצרה: חסר לכם כסף. הבנק מחשב את המשכנתה לפי הנמוך מבין שני המספרים, וההפרש נופל עליכם כהון עצמי. בפרק 17 אירחנו את איתי עזרא, שמאי מקרקעין, והוא הראה את זה במספרים – דירה בשני מיליון, שומה במיליון ושמונה מאות, ופתאום חסרים 150 אלף שקל שאף אחד לא תכנן. הנה איך המנגנון עובד, ולמה דווקא התזמון של השמאות הוא מה שקובע אם תצאו מזה בשלום.
מה שמאי באמת בודק
איתי הגדיר את עצמו יפה: השמאי הוא צלם של השוק. אבל הצילום הזה הרבה יותר רחב משאלת המחיר, ורוב האנשים לא יודעים את זה.
לפני שהוא בכלל מגיע לשורה התחתונה, הוא עובר על הנכס מהצד התכנוני. מה מותר לבנות שם. האם יש חריגות בנייה. האם המבנה מוגדר מסוכן. השווי מגיע רק בסוף.
ומכאן גם הדבר המעניין: הרבה לקוחות מזמינים שמאי מסיבה אחת בלבד, אחוזי מימון, ותוך כדי מגלים משהו אחר לגמרי. איתי אמר שהוא רואה את זה הרבה. אנשים שהיו נכנסים לצרות רציניות אם הדבר הזה היה מתגלה אחרי החתימה במקום לפניה.
החישוב שמפיל עסקאות
זו אריתמטיקה פשוטה. התוצאה פחות.
הבנק נותן אחוז מימון מתוך הנמוך מבין מחיר החוזה לבין השווי שקבע השמאי. לא ממוצע. לא מה שנוח. הנמוך.
הדוגמה שאיתי נתן בפרק:
– דירה ראשונה בשני מיליון שקל, מימון מקסימלי של 75 אחוז – מיליון וחצי מהבנק.
– השמאי מעריך מיליון ושמונה מאות.
– הבנק מחשב 75 אחוז מהשווי הנמוך, כלומר מיליון שלוש מאות וחמישים.
– חסרים 150 אלף שקל. מהון עצמי. שלא תכננתם.
ופה הנקודה שכואבת. בן אדם שהגיע עד לשלב הזה כבר לקח את המימון המקסימלי שהוא יכול, והרבה פעמים קצת יותר ממה שבאמת נוח לו. אז הפער הזה לא מתגלה אצל מי שיש לו עודפי מזומן. הוא מתגלה בדיוק אצל מי שאין לו.
איתי סיפר על לקוחות שמתקשרים אליו בבכי ומנסים להפעיל קשרים כדי שירים להם את השווי. זה לא מצב נעים לאף אחד משני הצדדים.
לפני החוזה או אחרי
זו ההחלטה היחידה שבאמת בשליטה שלכם, ולדעתו של איתי היא קריטית.
שמאות שמזמינים אחרי החתימה מגיעה דרך רשימה של הבנק והוא מסבסד אותה. היא זולה. היא גם מגיעה מאוחר מדי. כבר יש חוזה, כבר יש לוח תשלומים, וכבר אין דרך חזרה. אם מתגלה פער, אתם מחפשים קסמים בלחץ.
שמאות לפני הרכישה עולה לכם כסף מהכיס, סדר גודל של כמה אלפי שקלים ועוד מע"מ. אבל היא נוחתת כשעוד אפשר לעשות עם זה משהו: לחזור לשולחן ולהוריד את המחיר, או פשוט לקום וללכת.
איתי ציין שהיום יותר ויותר עורכי דין ויועצי משכנתאות דוחפים ללקוחות שמאות מוקדמת, בעיקר כשהלקוח גבולי באחוזי המימון. ואני אגיד את זה בפשטות – אם אתם נכנסים לעסקת נדל"ן ויודעים שאתם עובדים בקצה, כמה אלפי שקלים מראש זו ההוצאה הכי זולה שתעשו בכל התהליך.
למה זה קורה דווקא עכשיו
כי שומה נשענת על עסקאות השוואה עדכניות, וכשהשוק יורד הפער נפתח מעצמו. איתי אמר את זה בלי להתלבט: עסקה מלפני שנה וחצי כבר לא רלוונטית לשומה של היום.
מי שזה נוגע לו במיוחד זה מי שחתם בעסקאות 20-80 או 10-90. חתמת לפני שנתיים על מחיר שהיה הגיוני אז, מגיע היום לשלב המשכנתה, והשמאי מעריך לפי מחירי היום. איתי קרא לזה סיטואציה שמרסקת עסקאות, ואני חושב שזו המילה הנכונה.
וברקע יש מגמה רחבה יותר. לפי מה שעלה בשיחה, המשכנתה הממוצעת בישראל עומדת היום על סדר גודל של 1.2 מיליון שקל, לעומת בערך 900 אלף לפני חמש שנים. כלומר עוד לפני שבכלל מדברים על פערי שומה, הרוכש הישראלי נושא היום התחייבות גדולה משמעותית ממה שנשא קודם.
מאיפה מגיע הכסף החסר
וכאן זה כבר עובר לתחום שלי, כי זו לא שאלה שמאית אלא שאלה פיננסית.
כשנפתח פער של מאה או מאתיים אלף, יש בדרך כלל שלוש דרכים. חוזרים למשא ומתן ומורידים את המחיר. מקבלים מההורים. או לוקחים הלוואה חוץ בנקאית.
השלישית היא זו שמדאיגה אותי, והיא נפוצה הרבה יותר משנדמה. איתי אמר שהשוק הזה פורח, ולא רק למטרת רכישה. והלוגיקה מאחוריו פשוטה וקצת עצובה: מי שיכול היה לקבל את הכסף בבנק בתנאים נורמליים לא היה מגיע לשם מלכתחילה. אז מי שמגיע, מגיע כי נגמרו לו האפשרויות. ומשלם על זה בריבית.
יש פה גם משהו שכמעט אף אחד לא עוצר לבדוק. כשאתם לוקחים התחייבות גדולה יותר, החשיפה של המשפחה במקרה של אובדן הכנסה גדלה איתה. זה הרגע לעבור על ביטוח המשכנתא ולוודא שההיקף שלו מתאים למה שלקחתם בפועל, ולא למה שתכננתם לפני חצי שנה.
ובאמת, כל הסיפור הזה ממחיש שרכישת דירה היא לא אירוע נקודתי אלא חלק מתכנון פיננסי לטווח ארוך. כמה הון עצמי משאירים בצד וכמה מותחים את המימון – זו החלטה שצריך לקבל הרבה לפני שרואים נכס. מי שמקבל אותה מול שולחן הבנק, מקבל אותה בלחץ.
הכסף שיושב ולא עובד
בפרק הזכרתי נתון שלדעתי מסביר חלק גדול מהתמונה. יש בישראל סכום עצום, מעל 350 מיליארד שקל, שפשוט יושב בעובר ושב ובפיקדונות. ומניסיון שלי בשטח, חלק משמעותי ממנו מוחזק דווקא בידי אוכלוסייה מבוגרת יחסית.
וזה מתחבר ישירות לדירות. הכסף במשק קיים. הוא פשוט לא נמצא אצל הזוגות הצעירים שמנסים לקנות, אלא דור או שניים מעליהם. בגלל זה כל כך הרבה עסקאות נסגרות היום עם צ'ק מההורים או מהסבים.
ויש לזה צד נוסף. ככל שריבית בנק ישראל יורדת, התשואה על כסף ששוכב בפיקדון יורדת איתה. מי שמחזיק סכום רציני בעובר ושב מתוך הרגל ולא מתוך החלטה, שווה שיעצור ויחשוב מה הוא עושה עם הכסף הפנוי שלו. אפיק נזיל כמו
קופת גמל להשקעה הוא לרוב נקודת פתיחה טובה לשיחה הזאת, במיוחד כשמדובר בכסף שבסוף אמור לעבור הלאה למשפחה.
מה הייתי עושה לפני שחותמים
כמה דברים פרקטיים שעולים ישירות מהשיחה:
– תחשבו כמה הון עצמי יש לכם באמת, לא כמה אתם מקווים לגייס אם יהיה צורך.
– אם אתם גבוליים באחוזי המימון, תזמינו שמאות לפני החתימה. לא אחריה.
– תשאירו רזרבה מעבר להון העצמי המתוכנן, לפערי שומה ולכל ההוצאות שתמיד צצות.
– תבדקו מה הנכס מאפשר תכנונית, לא רק כמה הוא שווה.
– תעברו על ביטוח המשכנתא מול ההתחייבות החדשה. הוא לא מתעדכן לבד.
– ואל תסגרו פער בהלוואה יקרה לפני שניסיתם לחזור למשא ומתן.
בשורה התחתונה
שומה נמוכה מהחוזה היא לא טעות של השמאי ולא רוע לב של הבנק. זה כלל חישוב ידוע מראש שפוגש שוק שזז. וההבדל בין מי שנקלע למשבר לבין מי שעובר את זה בשקט הוא כמעט תמיד אותו הבדל אחד: מי ידע את המספר לפני שחתם.
את הפרק המלא עם איתי עזרא אפשר לשמוע בעמוד הפודקאסט מדברים כסף. ואם אתם לפני רכישה ורוצים לעבור יחד על ההון העצמי, על ההתחייבות ועל הכיסויים לפני שחותמים על משהו,
אתם מוזמנים לקביעת פגישה ללא התחייבות.
מה שואלים אותי על זה הכי הרבה
שאלות נפוצות - כרית ביטחון לעצמאים
לפי אחוז מימון מתוך הנמוך מבין מחיר החוזה לבין השווי שקבע השמאי. ברגע שהשמאי מעריך נמוך יותר, סכום המשכנתה קטן בהתאם, וההפרש נופל עליכם כהון עצמי.
תלוי בגודל הפער ובאחוז המימון. בדוגמה שעלתה בפרק, דירה בשני מיליון עם מימון של 75 אחוז ושומה של מיליון ושמונה מאות, חסרים לרוכש 150 אלף שקל.
אחרי החוזה זה זול יותר כי הבנק מסבסד, אבל אז אתם כבר מחויבים ואין הרבה מה לעשות. לפני הרכישה זה על חשבונכם, אבל מאפשר לחזור למשא ומתן או לוותר. למי שגבולי באחוזי המימון, ההוצאה המוקדמת כמעט תמיד משתלמת.
כי שומה נשענת על עסקאות השוואה עדכניות. כפי שנאמר בפרק, עסקה מלפני שנה וחצי כבר לא רלוונטית. זו בדיוק הסיבה שרוכשים בעסקאות 20-80 נתקלים בפער כשמגיעים למשכנתה.
שלוש דרכים: לחזור למשא ומתן ולהוריד את המחיר, לקבל סיוע מהמשפחה, או הלוואה חוץ בנקאית. האחרונה היקרה ביותר, וכדאי למצות את הראשונה לפניה. ובכל מקרה, זה גם הרגע לבדוק את ביטוח המשכנתא מול ההתחייבות החדשה.
הבהרה: המאמר מבוסס על שיחה בפודקאסט ומביא מידע כללי ונקודות מבט מקצועיות של המשתתפים. אין בו ייעוץ שמאי, ייעוץ משכנתאות או ייעוץ השקעות, ואין בו המלצה לביצוע עסקה כלשהי. לפני כל החלטה יש לקבל ייעוץ פרטני שמתחשב בנתונים האישיים שלכם.