איזה מסלול השקעה כדאי לבחור בקרן הפנסיה שלכם?

תקציר

מסלול S&P 500 אינו "מסוכן" במובן של סיכון לאבד את כל הכסף, אבל הוא כן תנודתי יותר ממסלולים מאוזנים, כי הוא חשוף במלואו למניות אמריקאיות בלבד בלי פיזור לאג"ח או לאזורים גיאוגרפיים אחרים. מי שבוחר במסלול הזה בקופת גמל או בפנסיה צריך לבדוק קודם כל את הטווח שלו עד לפרישה או עד שיזדקק לכסף, ולהיעזר בעמוד מסלולי השקעה כדי להבין אם המסלול הזה מתאים למצב האישי שלו.

איזה מסלול השקעה הכי מתאים לי בפנסיה?

אם יש לכם עדיין עשרים שנה ומעלה עד הפרישה, מסלול עם חשיפה גבוהה למניות מתאים לרוב האנשים, כי יש זמן "לספוג" תנודות ולהתאושש מירידות. ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, לרוב עדיף לעבור בהדרגה למסלול מאוזן או סולידי יותר, כדי להגן על הכסף שכבר נצבר מירידות חדות ממש לפני שמתחילים למשוך אותו כקצבה.

מה זה בכלל מסלול השקעה בפנסיה

כל שקל שמופרש לקרן הפנסיה שלכם לא "יושב" סתם בצד, אלא מושקע בפועל בשוק ההון, בהתאם למסלול שנבחר עבורכם. מסלול ההשקעה קובע את התמהיל בין מניות, אג"ח ונכסים נוספים, ובהתאם לכך גם את רמת התנודתיות ואת פוטנציאל התשואה לאורך זמן. הבעיה היא שרוב החוסכים בישראל מעולם לא בחרו מסלול באופן פעיל, והם נמצאים במסלול ברירת המחדל שנקבע להם אוטומטית כשנפתחה הקרן.

זה לא בהכרח דבר רע – ברירת המחדל בישראל נבנתה תוך מחשבה על התאמה לגיל, ולכן היא סבירה לרוב האנשים. אבל "סביר לרוב האנשים" לא תמיד אומר "מתאים בדיוק לכם", ולכן שווה להבין את העקרונות ולבדוק פעם בזמן אם המסלול שנקבע לכם אוטומטית אכן משקף את הצרכים והמטרות שלכם.

הגורם המרכזי – הגיל שלכם והטווח עד הפרישה

רוב קרנות הפנסיה בישראל פועלות כיום לפי מסלולים "תלויי גיל", כלומר מסלול ברירת המחדל משתנה אוטומטית ככל שאתם מתבגרים – בדרך כלל יש חלוקה לטווח גילאים כמו עד גיל 50, בין 50 ל-60, ומעל גיל 60. ההיגיון מאחורי זה פשוט – צעירים יכולים להרשות לעצמם יותר תנודתיות כי יש להם עשרות שנים להתאושש מירידות בשוק, ואילו מי שמתקרב לפרישה צריך להגן על מה שכבר נצבר, כי אין לו זמן "לחכות" להתאוששות אם השוק יורד ממש לפני שהוא מתחיל למשוך קצבה.

סוגי המסלולים הנפוצים כיום

המסלול הכללי הוא ברירת המחדל הנפוצה ביותר, ומשלב תמהיל מאוזן של מניות ואג"ח. מסלולים מנייתיים, כולל מסלולים העוקבים אחרי מדדים כמו S&P 500, מציעים חשיפה גבוהה יותר למניות ופוטנציאל תשואה גבוה יותר לצד תנודתיות משמעותית יותר. מסלולים סולידיים, לעומת זאת, מושקעים בעיקר באג"ח וכמעט לא במניות, ומתאימים בעיקר למי שקרוב מאוד לפרישה. אפשר לקרוא הרחבה על מסלולי השקעה שונים ולהבין את ההבדלים ביניהם.

מעבר לשלושת הסוגים הבסיסיים, יש היום גם מסלולים ייעודיים יותר – מסלולים שקליים לטווח קצר, מסלולים העוקבים אחרי מדדים גיאוגרפיים ספציפיים, ואפילו מסלולים מותאמי אמונה או ערכים מסוימים בחלק מהקרנות. ריבוי האפשרויות הזה יכול להיות מבלבל, אבל העיקרון הבסיסי נשאר זהה – ככל שהמסלול חשוף יותר למניות, כך התנודתיות שלו גבוהה יותר בטווח הקצר, אבל גם הפוטנציאל שלו לתשואה ריאלית גבוהה יותר בטווח הארוך.

מתי כדאי לשנות מסלול

מעבר לגיל, יש עוד סיבות טובות לבחון מחדש את המסלול – שינוי במצב המשפחתי, ירושה או הכנסה נוספת שמפחיתה את התלות בקצבה, או פשוט תחושה שהמסלול הנוכחי לא תואם את רמת הנוחות שלכם עם תנודתיות. מי שמתקרב לפרישה בטווח של חמש עד עשר שנים, כדאי שיבדוק את הנושא כחלק מתכנון פרישה מסודר, ולא יסתמך רק על המעבר האוטומטי בין מסלולי הגיל. אפשר גם להיעזר ב

מדריך לחישוב קצבת הפנסיה הצפויה כדי להבין את ההשפעה הפוטנציאלית של שינוי מסלול על הקצבה העתידית.

דוגמאות 

עובד בן 28 שבדק לראשונה את הדוח השנתי שלו גילה שהוא נמצא במסלול הכללי, ולאחר שהבין שיש לו עוד למעלה משלושים שנה עד הפרישה, בחר לעבור למסלול עם חשיפה מנייתית גבוהה יותר. אישה בת 58, לעומת זאת, גילתה שהיא עדיין נמצאת במסלול עם חשיפה מנייתית משמעותית למרות שנותרו לה רק שבע שנים לפרישה, ולאחר 

בדיקה עם איש מקצוע בחרה לעבור בהדרגה למסלול מאוזן יותר כדי להקטין את הסיכון לתנודות חדות ממש לפני מועד הפרישה שלה.

שאלות נוספות בנושא מסלולי השקעה בפנסיה מרוכזות בעמוד שאלות ותשובות של האתר.

אודות הכותב

אביעד ממן הוא סוכן ביטוח ויועץ פנסיוני מוסמך, בעל תואר בהנדסת תעשייה וניהול וניסיון של למעלה מעשור בליווי משפחות ועצמאים בתחומי הביטוח, הפנסיה וההשקעות. הוא מתמחה בבניית "מעטפת כלכלית חכמה" המחברת בין פנסיה, ביטוח והשקעות לתמונה אחת ברורה, ומבצע לכל לקוח בדיקה אישית של התיק הפיננסי בלי פתרונות מדף. אפשר לקרוא עוד עליו ועל הגישה שלו בעמוד אודות.